כיצד גורמים ניגודי אינטרסים לתאונות עבודה בענף הבניין?

ניתן לחלק את בעלי העניין בענף הבניין לשלושה, כאשר לכל אחד ישנו אינטרס שונה ובחלקים מסוימים נוגדים את האינטרס של הקבוצה האחרת.

שלושת הקבוצות הן: היזמים, פועלי בניין והדיירים.  שחקן נוסף במגרש שאין לו קשר ישיר עם הבנייה עצמה הוא משרד העבודה שתפקידו ואחריתו להבטיח את שלום העובדים במדינה.
מצב הבטיחות באתר הבנייה והדאגה האם העובד ייפגע לא מעניין את הדיירים והיזמים. רצון הדיירים היא כמובן לשלם פחות עבור רכישת דירה ולכן מעוניינים להפחית את הרווח של היזם או הקבלן. היזמים והקבלנים ברצונם להרוויח כמה שיותר כסף מהפרויקט ומטרתם מתנגשת במטרת הדיירים. לפועל ישנן שתי מטרות: הראשונה להשתכר מעבודתו כמה שיותר והשנייה לא להיפגע או למות.

השוק החופשי המבוסס על תחרותיות מאפשר לדיירים ללחוץ על הקבלנים להוריד את מחיר הדירות ולהקטין את רווחיות הפרויקט לרמה מסוכנת המאלצת את הקבלן לצמצם בהוצאותיו בכל מקום בו זה מתאפשר.

המחיר של חומרי בניין שווה לכל הקבלנים וכמעט שלא ניתן להפחיתו. באפשרות הקבלן לצמצם הוצאות בשכר לעובדים; הוא עושה זאת ע"י העסקת עובדים לא מיומנים המסתפקים בשכר מינימאלי. דרך נוספת מקובלת היא להפחית בהוצאות הבטיחות.

לפועל המגיע לאתר בנייה אין את הידע, המשאבים והיכולות לוודא כי הפיגומים, המנופים ושאר המכונות ותנאי העבודה באתר בטיחותיים באופן שישרתו את האינטרס שלו שלא להיפגע. מי שאמור לעשות זאת הם נציגי משרד העבודה שתפקידם לוודא כי העבודה מתנהלת בצורה בטוחה ואינה מסכנת את חיי הפועלים. משרד העבודה הוא חלק מהמדינה שהיא היזם הגדול ביותר בענף הבנייה. היזם, כזכור רוצה להוזיל את מחיר הבנייה ולכן אינו מעודד השקעות בבטיחות שיעלו את מחיר הדירות. הקונפליקט של משרד העבודה מתואר יפה בדוח מבקר המדינה שקבע כי המשרד אינו ממלא את תפקידו ואינו מיישם את המלצות הוועדות השונות שבדקו את שאלת הבטיחות באתרי הבנייה.

הערך המרכזי המשפיע על ענף הבנייה הוא הרווחיות ולא חיי אדם או רווחת הפועלים. כל עוד סדר העדיפויות הערכי לא ישתנה יימשך המצב הנוכחי.